איך לעגן את התזונה השפויה במציאות כאוטית?

(מבוסס על סיפור אמיתי).

השבועיים האחרונים היו הכל ביחד, ועוד קצת -

דניאלה שברה את היד בצופים, תמרה היתה חולה איזה שלושה ימים, גדעון עבד בלי הפסקה בוקר ולילה, ואני ניסיתי לתמרן בין הלימודים, העבודה האינטנסיבית על תוכנית ״טעם לשינוי״, ניהול הפקות השטח של השכן, טיפול בבנות שדרשו, ובצדק, תשומת לב ותמיכה וכמובן - מטלות הבית הבלתי נגמרות.

וכל הג׳אז הזה הוא רק צל חיוור לתמונות והמראות של אחינו השבים מהשבי האכזרי, עם עדויות וסיפורים שהופכים את הבטן ושורטים את הלב. הכל נכנס פנימה, משפיע על הנפש ומשבש את התוכניות. לפעמים אני מרגישה שאני קמה כל בוקר במטרה אחת - רק לעבור את היום ללא פגע. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא.

הבעיה עם המצב המתמשך הזה, שאני קוראת לו ״דיכאון בתפקוד גבוה״, היא שהרבה פעמים הוא גוזל מאיתנו את המוטיבציה והאנרגיה לשמר את אורח החיים התזונתי שלנו, שדורש לא מעט תחזוקה והשקעה.

בשבועות כאלה, הדרך לוולט מתקצרת ברגע, כי ברגעים של עייפות גדולה, מהחיים ובכלל - מגש פיצה לארוחת ערב בהחלט נראית לנו כמו אופציה סבירה.

ובגלל שקשה מאוד לנצח שבועות כאלה, אני מארגנת מחדש את המשאבים והמשימות באופן זמני באמצעות סט של פעולות ושיטות לשעות חירום מסוג זה, ואני מקווה שישרתו גם אתכם:

1. בריף משפחתי - אני מכנסת את גדעון והבנות ומשתפת אותם במצב ובמורכבות הזמנית שהוא מביא איתו, ומסבירה מה זה אומר מבחינתי: בין אם הדבר משפיע על מצב הרוח, הסבלנות, על הזמן והפניות. אני מתנצלת מראש אם אהיה קצת פחות סבלנית ונעימה מהרגיל ומבקשת מהם לעזור ולקחת חלק גדול יותר במשימות ומטלות הבית. הם בדרך כלל שמחים לעזור כשאני מבקשת ברוגע ומסבירה להם את הסיבה.

   
   

2. תכנית משחק חדשה - אם המצב נמשך יותר מיומיים שלושה, אני מארגנת מחדש את הלוז והמשימות של כולם, כולל אותי, מגדירה היטב את הציפיות ומוודאת שיש את כל מה שצריך כדי שיוכלו לבצע את המשימה. לדוגמה - סיכמנו שבגלל ימי עבודה שמתחילים מוקדם מאוד אצלנו, לפעמים באמצע הלילה, מעתה הבנות יכינו בעצמן את הקופסאות לארוחת העשר, והופ - ירדה לי מטלה מהרשימה.

   
   

3. אאוטסורסינג לכל מה שאפשר - לשלוח כביסה למכבסה, להזמין אוכל מוכן ממקום אמין ובריא, להעזר בשירותי מסדרת בתים וחברת ניקיון. כל משימה שמישהו אחר יכול לבצע ואני יכולה לקנות בכסף, זאת משימה שיורדת מהרשימה שלי. אף אחד לא מת מזה שהוא שלח את הכביסה למכבסה במשך שבוע שבועיים.

   
   

4. תפריט דל השקעה - מצידי, שיאכלו סנדווצ׳ים כל השבוע, עם ירקות חתוכים, אבל מלחם דל פחמימה, גבינות רזות, ביצים קשות, דגים ופסטרמות דלות שומן. קנייה אחת בסופר מבטיחה שיש את כל המצרכים במקרר ואפשר לאלתר מהם ארוחה קלה עם כמות פחמימות מדודה בזמן קצר. אם יש זמן, אפשר להרחיב אותה לשקשוקה או פריטטה או כל מה שיש לכם סבלנות להכין.

   
   

5. השילוש הקדוש - 3 דברים שעליהם לא אני לא מוותרת, ושומרת עליהם באדיקות דתית גם אם תפרוץ מלחמת עולם, רצוי כאלה שממלאים את הנפש ומטעינים אותנו בכוחות. למשל, ארוחת ערב משפחתית אחת, שיעור פילאטיס, חוג או שיחת טלפון ארוכה עם החברות שלי. גם אם זה רבע ממה שאני רגילה וגם אם זה נראה לי לפעמים בלתי אפשרי - אני מזכירה לעצמי ששווה להתאמץ ולהחזיק אותם.

   
   

6. ערב שיא - בסופי שבועות אינטנסיביים כמו אלו, אני משתדלת להתחמק מארוחות ואירועים משפחתיים המוניים (לפעמים לומר, תודה - אבל הפעם זה לא מתאים לנו זאת חוויה משחררת מאין כמוה).

   במקומם, אנחנו מארגנים מסיבת פיג׳מות משפחתית סוערת בסלון הבית, עם אוכל שאפשר לאכול מול הטלויזיה בלי ללכלך את הספה, פיג׳מות תואמות לבנות ולי וגעטקס לגדעון, שמיכות, כריות וקערות ענקיות של פופקורן. לפעמים - ערב של חיבוקים וסרטי אנימציה זה כל מה שצריך כדי להרחיב קצת את הלב.